במשך חודשים הסתובבתי עם הצורך לשתף אנשים בידע ובניסיון שרכשתי עם השנים, ועל הדרך גם לחזור לתחביב ישן, כתיבה. התעצלתי, פחדתי וחשבתי "מי אני שאפרסם פוסטים"? בסוף העזתי וגיליתי מספר דברים: אנשים מקסימים שקוראים את דבריי ומפרסמים המון מידע וקסמים משלהם, את קאנבה תוכנה לעיצוב שבה אני מאוהבת, ובעיקר שאני מסוגלת ונהנית!
בין האנשים המקסימים שהכרתי אישית, ריקי כהן זליג ולימור חובל רמון – חברות עם לב ענק שתומכות ומסייעות, קטי המקסימה, אשת מקצוע שתקתקה את כל הבעיות וחוסר הידע שלי בוורדפרס, דודי שירזי, עדי ישראלי ורחל מיכאלוביץ, כולם מוכשרים ומיוחדים.
אומרים שעם האוכל בא התאבון, וגם אצלי זה קרה. במרץ השנה השקתי אתר אינטרנט, הודות לרחל מיכאלוביץ שדחפה אותי ושאלה "למה לא תאגדי את זה באמת לבלוג?" והשבתי שאני חסרת ביטחון ועוד כל מיני הגיגים, אבל רחל התעקשה ותודה על כך. היא עודדה אותי לעשות משהו עם כל הידע המקצועי ושאלה אותי "מה ההבדל בין לפרסם בפייסבוק לבין בלוג"? משום שלא הייתה לי תשובה טובה, המשך הסיפור הוא שבניתי בלוג, אתר אינטרנט משלי.
73 פוסטים פורסמו עד כה ועוד המון פוסטים שעומדים בתור, רבים ביניהם ומבקשים יאללה תפרסמי אותי… למה את מחכה? אני "מסבירה" להם שיומם יגיע, ושאני משתדלת לגוון את הפוסטים שאני כותבת ומארחת בבלוג שלי. כדי שישקף את אבני היסוד שמנחות אותי (בין היתר: פשטות, יעילות, חיוך והומור), שיהיה עשיר ומגוון ועם קבצים להורדה, סרטונים ותמונות מעניינות. אני לומדת המון, חושבת, מפתחת ומתפתחת ודוחפת את הבלוג שלי קדימה. לפעמים גם מתחשק לי לשחרר, להתרחק ולעשות דברים אחרים. זה בריא ומחוייב מציאות. לקחת חופש מהבלוג.
החלטתי ביני לבין עצמי, שמדי פעם אבדוק בגוגל אנליטיקס, מה קורה עם הנתונים… עד כמה "פיקס אקשן" שלאגר בעולם (בנוסף לישראל, ארצות הברית, קנדה, גרמניה, פינלנד וסין… פינלנד וסין? ) והכי חשוב, שאמשיך ליהנות. כל היתר הוא בונוס.
יומולדת שמייח לבלוג שלי פיקס אקשן!
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים