תפריט
הפוסט מיועד למנהלים ולמנהלים שבדרך עם רעיון למחשבה – איך אתם מנהלים את החברה והעובדים שלכם?
אם נחלק את העולם באופן חד, יש שני סוגים של פירמידות ניהול:
*פירמידה בה ההנהלה נמצאת בקודקוד והעובדים נמצאים בבסיס הרחב. פירדמידה בה העובדים נמצאים בקודקוד וההנהלה נמצאת בבסיס הרחב. את הפירמידה ה 1 אתם מכירים ואין צורך להרחיב עליה. רב החברות בעולם וגם אצלנו מיישמות אותה. ההחלטות מגיעים מלמעלה, ההנהלה, ומישמות על ידי העובדים למטה.
*בפירמידה ה 2 ההפוכה – העובדים נמצאים בקודקוד הפירמידה בעוד שההנהלה נמצאת בבסיס הרחב, והתפקיד שלה בשכבות הניהול השונות – מהמנכ"ל ועד לאחרון המנהלים – לספק לעובדים את האמצעים לביצוע תפקידם בדרך הטובה ביותר. להקשיב, להכיל, להתייעץ ולייעץ. תחשבו על זה ככה – המנהלים עומדים על הרצפה ותומכים עם רשת ביטחון בעובדים שעומדים על סולמות כדי לתלות תמונות.
בפירמידה ההפוכה המנהלים יותר קשובים ומכילים, מאפשרים לעובדים לגלות ראש גדול וליזום ולקחת חלק בקבלת ההחלטות. ושלא תבינו לא נכון. גם בפירמידה ההפוכה יש ניהול עובדים ולא רק גישה חברמנית ומתירנית מבחינה ניהולית.
הפירמידה ה 2 היא הדרך שבה עבדתי, נוהלתי וניהלתי אנשים במשך שנים. המנהלים היו חברי צוות, עם עוד תפקיד שמייחד אותם מיתר העובדים – ניהול. וכן זה מצריך גמישות מחשבתית ומעשית ולא הכל חלק, יש בעיות, אך זה ישים והערך לחברה ולאנשים עצום.
גרסה מתקדמת עוד יותר היא חברות ללא טייטלים למעט מספר מצומצם של אנשי צוות. אין טייטלים אבל יש המון פתיחות, אפשרות לבחור את המשימות ותחומי העשיה והאחריות, יש הקשבה, מקום ליוזמות, דעות ועצמאות, קבוצות עבודה, תכנון שנתי וראיה מערכתית ועוד. הכל כדי לאפשר לעובדים לצמוח מקצועית ואישית. הדרך הזו מתאימה לחברות קטנות עד בינוניות (להערכתי כ-100 עובדים) ואינה חפה מאתגרים. כגון: האנשים המתאימים לאקלים ארגוני משוחרר שמועדד קבלת אחריות והחלטות, הצורך לגשר בין צורכי החברה לבין צרכי ורצונות העובדים, גמישות יתר, צורך במעקב יותר הדוק של המנהלים. למי שתוהה לגבי השכר, בגזרה זו נשארים לפי המקובל ומחשבוני השכר: ניסיון, יכולות, ידע, אחריות וכדומה.
למרות הניסיון הטוב שלי עם שיטת ניהול זו, היא לא מתאימה לכל חברה. עכשיו התפקיד שלכם, לחשוב מה טוב לחברה ולעובדים שלכם ואיך אתם רואים את הדברים.
